אסטרטגיות למידה יעילות – תקציר סקירה מחקרית

לאחרונה (אוגוסט, 2022) התפרסמה סקירת ספרות מדעית נרחבת על העדויות המחקריות הקיימות לגבי:

• שתי שיטות תרגול אפקטיביות
• הסיבות לכך שלא משתמשים בהן מספיק
• הדרכים לעודד באמצעותן רכישת מיומנויות למידה עצמית

המאמר התפרסם בכתב עת המדעי היוקרתי Nature Reviews Psychology  הכותבים הם חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אשר עוסקים גם בגישור ליישום בעולמות הלמידה והחינוך.

 הסקירה במספרים: הסקירה באנגלית בת יותר מ- 7000 מילים, וכוללת בנוסף 6 איורים מוסברים, 2 טבלאות מקיפות, וביבליוגרפיה בת 236 מאמרים. הסיכום בעברית שלפניכם הוא בן כ-1700 מילים ויזמן לכם כ- 10 דקות קריאה.

אסטרטגיה #1:  ריווח הזמן בין חזרות התרגול

אנחנו יודעים שרכישה של ידע או של מיומנויות דורשת מספר חזרות עד שהידע או היכולת "נצרבים" בזיכרון והופכים לשימושיים. אך לעיתים אנו מקדישים פחות תשומת לב למרווחים בין החזרות, וכדאי לשאול "האם המרווחים בכלל משנים?"

מאות מחקרים במאה השנים האחרונות מעידים על כך שלמרווחי הזמן בין חזרות הלמידה יש השפעה אדירה על יעילות התרגול (גם כשמדובר באותו מספר של חזרות!). "אפקט הריווח" (The spacing effect) הוא אחד הממצאים החשובים והמבוססים במחקר הקוגניטיבי של הלמידה ועל פיו עדיף לייצר מרווחים בין החזרות: מרווחים של יום ויותר יכולים להביא לשיפור משמעותי ביעילות הלמידה.

הממצאים האלו חוזרים בקרב לומדים מכל הגילים ובמשימות ממגוון סוגים – ידע ומיומנויות כאחד.  המאמר מכיל טבלה שמרכזת תוצאות מכ-45 מחקרים מאורגנים לפי גיל הלומדים (פחות מ-5 ועד יותר מ-50), סוג המשימה, מספר החזרות והמרווחים ביניהם – כדאי להתרשם!

למשל, מחקר שנערך בקורס פיסיקה לתואר ראשון – כשתרגילי הבית השבועיים הכילו תרגילים משלושה נושאים שונים בכל פעם, הלומדים הצליחו ליישם טוב יותר את הנלמד לעומת מצב שבו תרגילים מאותו נושא היו מקובצים בתרגיל אחד בלבד. במחקר אחר סטודנטים לרפואה תרגלו טכניקת ניתוח שלוש פעמים באותו היום או בשלוש פעמים לאורך שלושה שבועות – גם כאן היה שיפור בתוצאות לקבוצה המרווחת כעבור שבועיים, וגם כעבור שנה מתום התרגול!

היעילות של התרגול המרווח באה לידי ביטוי בטווח הארוך, כעבור ימים, שבועות ואפילו שנים, וזה אחד הממצאים שהופכים את האפקט הזה לחשוב במיוחד.

למה הריווח עובד? כמה הסברים:

1. המרווחים מאפשרים מנוחה וחידוש יעיל של תשומת הלב לכל אחת מחזרות הלמידה.
2. כל חזרה מתרחשת בהקשר שונה אשר מייצר רמזי סביבה נוספים המקושרים לידע.
3. המרווחים מחייבים שליפה מחודשת מהזיכרון בכל פעם – זוהי פעילות מאומצת שמחזקת את הזיכרון כפי שנראה בחלק הבא.
4. גיבוש בזיכרון הוא תהליך ביולוגי ממושך, המרווחים מאפשרים לתהליך להתרחש ביעילות.

כמה לרווח? למרות שיעילות הריווח מוכחת בצורה גורפת, אין מסקנה חד משמעית לגבי פרק הזמן המדויק שצריך לחלוף בין החזרות. באופן טבעי המרווח ה"אופטימלי" תלוי בתוכן, ברמת הלומדים, ברמת הקושי, ובמגוון גורמים נוספים, כמו גם בדרך ובזמן המדידה. אז אין כללי ברזל אבל יש כללי אצבע שיכולים להנחות אותנו:

• למידה ראשונית מול תרגול אפקטיבי: הלמידה הראשונית צריכה להיות טובה מספיק, ויש מקום לחזרות רבות וקרובות בשלב הראשוני כדי לבסס הכרות עם החומר החדש. לאחר השלב הזה נשאף למרווחים גדולים יותר.
• באג או פיצ'ר? בין החזרות אנחנו שוכחים חלק מהחומר, זו בעיה, אבל זו גם הסיבה שהאסטרטגיה יעילה – הלמידה המחודשת יעילה ומהירה יותר. כדאי להשקיע בחזרה מספיק משמעותית בכל פעם, כדי שהשכחה תהיה חלקית והשפעתה חיובית.
• כדאי להגדיל: מומלץ לחשוב על מרווחים של בן יום אחד לשבוע ימים בין החזרות. (כאשר החומר מגיע לרמה מבוססת יותר לאחר מספר חזרות, ניתן לרווח גם במרווחים ארוכים יותר).

אסטרטגיה #2: שליפה יעילה מהזיכרון

הרעיון המרכזי של אסטרטגיה זו הוא שעצם הפעילות של שליפת ידע מהזיכרון היא אמצעי למידה, ולא רק המטרה שלה. תרגול חוזר של היכולת לאתר ידע במאגרי הזיכרון, להביא אותו למודעות ולהשתמש בו, משפיע לטובה על היכולת להשתמש בידע בטווח הארוך. הדגש הוא על תרגול באמצעות שליפה עצמאית ומאומצת של ידע שכבר נלמד, וזאת בהשוואה לחזרות תרגול שמתבססות על חזרה על הידע הנלמד כשהוא לפנינו (כמו למשל, קריאה, האזנה או הדגשה). התרגול יכול להתבצע בדרכים רבות מגוונות – למשל באמצעות שאלות סגורות על פלטפורמה דיגיטילית, שאלות על כרטיסיות (flashcards) או מענה על שאלות פתוחות בכל דרך, עצמאית או שיתופית.

המחקר בתחום הזה הוא מהמבוססים ביותר בתחומי הפסיכולוגיה של הלמידה וכולל מאות מחקרים ממאה השנים האחרונות. הממצאים מראים שלתרגול המתבסס בעיקר על בחינה עצמית או שליפה מהזיכרון יש יתרונות משמעותיים לעומת תרגול המבוסס על חזרות שינון. והיתרון בא לידי ביטוי ביכולת לזכור ידע ולהשתמש בו בטווח הארוך (חודשים ושנים). האפקט הזה ידוע כ"אפקט הבחינה" (The testing effect) והמחקרים השונים הדגימו אותו הן במעבדות מחקר והן בכיתות לימוד אותנטיות, על מגוון רחב של חומרי למידה ובקרב לומדות ולומדים בכל הגילים, כפי שניתן להתרשם מטבלה 2 במאמר שמפרטת דוגמאות של  50 מחקרים כאלה בדרך נגישה.

אסטרטגית הלמידה הזאת מכונה "תרגול מבוסס שליפה" (Retrieval Practice) 

מדוע היא כל כך יעילה?

1. יישום בחיי היומיום דורש איתור ושליפה מהזיכרון, תרגול מבוסס שליפה מתרגל למעשה את הפעילות הנדרשת הזאת ומבטיח את התכנותה בפועל.
2. בתרגול שליפה אנחנו לא שולפים רק את הידע עצמו אלא גם ידע הנוסף המקושר אליו מה שמחזק את הרשת שבה הידע מיוצג ומשפר את היכולת להיעזר בידע המקושר כרמזים בעתיד.
3. חווית התרגול יכולה לייצר זיכרון חדש ונפרד של אירוע ההזכרות ולייצר מסלולי שליפה נוספים שיכולים לשמש בעת הצורך.
4. בזמן הניסיון לשלוף את המידע אנחנו מגלים מה אנחנו מסוגלים ומה אנחנו לא מסוגלים לשלוף מהזיכרון, מה שמאפשר תיקון ממוקד של החלקים החסרים באמצעות המשוב.

כמובן, שכל ההסברים יכולים להיות נכונים ולהשפיע על היעילות של חזרות מבוססות שליפה.

המחקרים מראים שתרגול מבוסס שליפה יעיל מאוד בהעברה להקשרים דומים, אך לעיתים קשה יותר להוכיח העברה להקשרים רחוקים יותר. סביר להניח שנדרשת כאן התערבות מדורגת שדורשת יותר חזרות ברמת קושי עולה. ככלל, המחקרים מראים שיש חשיבות להתאמה של רמת התרגול והמיקוד שלו לרמת הלומדות/ים ולתוצאות הרצויות של הלמידה:  חיוני למקד את רמת הקושי של השאלות, האפשרויות לדירוג, מתן רמזים ומתן משוב. מתבהר שזו אינה "אסטרטגיית פלא" ונדרשות התאמות פדגוגיות, וזה כמובן לא מפתיע.

אז על מה, לפי המחקר, כדאי להקפיד כשמתכננים תרגול מבוסס שליפה?

• שהתרגול גורם למאמץ אותנטי לשליפת הידע מהזיכרון (ואינו קל מידי)
• שהתרגול מסתיים בהצלחה – שליפת הידע בצורה נכונה מהזיכרון (גם אם היו טעויות בדרך)
• שמתקבל משוב על ניסיון השליפה
• שנעשה שימוש במספר חזרות מרווחות, שביניהן ימים או אפילו שבועות

הנקודה האחרונה, מחברת למעשה בין שתי האסטרטגיות שבהן התמקדנו, והמחקר אכן מאשש את היתרון שבחיבור:

שילוב של עקרונות השליפה והריווח

אפשר וכדאי לשלב בין שתי האסטרטגיות היעילות הנ"ל. חזרות תרגול מבוססות שליפה ומרווחות בזמן הן יעילות ביותר ומשפרות את היכולות בטווח הארוך, בעיקר כאשר המרווחים בין החזרות גדולים. האסטרטגיה המשולבת של שליפה מרווחת מדגישה מספר אירועי למידה מרווחים, שבכל אחד מהם חוזרים על ניסיונות השליפה עד שמצליחים לשלוף את הידע בצורה נכונה. היעילות של שיטה זאת הוכחה באופן מרשים גם בהקשרי למידה אקדמיים שם הצליחו החוקרים להראות הצלחה משמעותית לא רק במבחן עצמו, אלא גם מספר שבועות אחריו!

לסיכום, מדובר בשתי אסטרטגיות שיש להן את הביסוס המחקרי הרחב, המעמיק והמקיף ביותר ויש להן השפעה חיובית משמעותית על איכות וגם על יעילות הלמידה, בעיקר כאשר הן משולבות יחדיו.

נשאלת השאלה, מדוע השימוש בהן אינו נרחב כפי שהיינו יכולות לצפות? התשובה בחלק הבא:

מטה-קוגניציה של שימוש באסטרטגיות יעילות

כדי לקבל החלטה איך ללמוד אנחנו עושים מהלך "מטה-קוגניטיבי", במילים אחרות, חושבים על החשיבה של עצמנו. התוצאה היא בחירה בדרכי למידה מסוימות שמשפיעות ישירות על יעילותנו כלומדים עצמאיים. לכן הנושא קיבל תשומת לב רבה במחקר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והפסיכולוגיה החינוכית.

נקודת המבט של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית:  לומדות ולומדים בוחרים אסטרטגיה לפי המידה שבה הם תופסים אותה כיעילה ומנבאים שהיא תעזור להם בטווח הארוך. אך המחקרים מראים שהתפיסה הזאת היא לעיתים קרובות שגויה או סובלת מהטיות: לומדות ולומדים בכל הגילים, ילדים ומבוגרים, נוטים לנבא בטעות שיצליחו לזכור יותר מידע בטווח הארוך ממה שהם מצליחים לזכור בפועל. הדבר גורם לקבלת החלטות לא מיטבית. למשל, סקרים מראים שרב הסטודנטיות/ים מעדיפים ללמוד בצורה מרוכזת לפני מבחן במקום לרווח את חזרות הלמידה, וכן לא להשתמש באסטרטגיות של תרגול שליפה בצורה שמועילה להם. כמה סיבות אפשרויות לכך:

1. חוסר ידע בקרב סטודנטיות/ם: הם לא מקבלים את המידע החיוני לגבי אסטרטגיות למידה יעילות.
2. חוסר ידע בקרב מורות/ים: במהלך הכשרה של מורים ומרצות הם לרוב מתמקדים בדרכי הוראת ידע דיסציפלינרי, ולא מקבלים הכשרה הממוקדת באסטרטגיות למידה מהסוג הנ"ל שיעילות בכל הדיסציפלינות.
3. העדר אינטואיציה: ככלל, האינטואיציה לגבי יעילות אסטרטגיות למידה עובדת נגדנו: כולנו (באופן טבעי) נוטים להעריך ביתר תוצאות קצרות טווח שניתן להשיג בקלות יחסית, ולהעריך בחסר תרומה של אסטרטגיות מאומצות יותר עם השפעה משמעותית לטווח הארוך.

נקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית מרחיבה את הנושא תחת הכותרת הכללית יותר: מכוונות עצמית בלמידה (Self- regulated learning).  זוהי גישה הכוללת בתוכה מרכיבים רבים ומגוונים כגון הצבת מטרות, תכנון, הנעה עצמית, בקרה עצמית, אלו הן יכולות מורכבות יותר ויש יחסי גומלין ביניהן לכל הגורמים שנזכרו לעיל, ומרכיבים נוספים. כיווני מחקר עתידיים אשר יחברו בין נקודת המבט הקוגניטיבית והחינוכית יוכלו לתרום לנו בפיתוח גישות יעילות.

איך משפרים מטה-קוגניציה?

ברור שמדובר בנושא מורכב, אבל חיוני. ראינו לעיל שלרוב הלומדות והלומדים יש אינטואיציה הפוכה, ולכן המאמץ ללמד אותם איך ללמוד דורש מהלך של שינוי תפיסתי ואי אפשר להסתפק רק בהקניית ידע. בנוסף, המודעות לאסטרטגיות חיונית אבל איננה מספיקה, ונדרשת השלמת המהלך בצורת תרגול וביסוס הרגלים. הפתרון הוא כמובן משולב:  צריך ללמד אודות האסטרטגיות היעילות באופן מפורש, ובאותו זמן לספק הזדמנויות רבות וחוזרות לתרגול שלהן בקורסים או בשיעורים שהן לומדות בשגרה. ההמלצה, המבוססת על מחקרים, היא ליצור תהליך מסודר בן ארבעה שלבים, כדי לפתח מסוגלות ללמידה עצמית:

1. להקנות ידע – ללמד מהן אסטרטגיות התרגול היעילות ואיך מיישמים אותן
2. לבסס אמון ומוטיבציה – לאפשר התנסויות מוצלחות, ולהפנות תשומת לב לקשר בין יישום האסטרטגיות ובין התוצאות.
3. לתמוך בתכנון – לאפשר בניה של תוכנית פעולה אישית ליישום.
4. לפתח מחויבות – לעזור ללומדים לעקוב אחרי ההתקדמות שלהם תוך רפלקציה על התרומה של התוכנית שיצרו על מנת לבנות הרגלי למידה משופרים.

כל ארבעת השלבים הם הכרחיים כדי לבנות את המיומנות של יישום אסטרטגיות אפקטיביות בלמידה עצמאית. כמו כל מיומנות בחיים, גם בשביל ללמוד איך ללמוד נדרשים זמן, השקעת מאמץ, תרגול ותמיכה מהסביבה.

סיכום, המלצות, כיוונים עתידיים

תרגול מרווח ותרגול מבוסס שליפה הן שתי אסטרטגיות שמומלץ לשלב ביניהן, שמביאות ללמידה יעילה יותר וליכולת יישום בטווח הארוך. יחד עם זאת, לא עושים בהן מספיק שימוש משום שהן עומדות בניגוד לאינטואיציה של רב הלומדות והלומדים. כדי לאפשר להם לאמץ את האסטרטגיות הללו כחלק מסל הכלים האקדמי שלהם עלינו להבנות תהליכים שיאפשרו להם להשתמש באסטרטגיות באופן שגרתי – שיכלול הן את הקניית הידע הדרוש והן הזדמנויות מרובות לתרגול ורפלקציה. מאחר ומדובר פה במהלך לא אינטואיטיבי נדרשת תשומת לב לצדדים הרגשיים (כי זה עלול להיות קשה ומתסכל) ולפיתוח המוטיבציה (כי הרווח האמיתי לא תמיד מיידי).

הקדמה הטכנולוגית והחידושים בעולם ההוראה והלמידה הדיגיטליות פותחים אפשרויות חדשות בתחום ההוראה והלמידה ובמקביל גם באפשרויות הבנה טובה יותר שלהם באמצעות מחקר: ניתן לאסוף נתונים במספר מישורים (רקע ומאפיינים של לומדים, ידע קודם, התנהגויות למידה, השפעה של אסטרטגיות שונות בהקשרים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים) ולנתח אותם בדרכים יצירתיות. אפשר כמובן גם לזמן אפשרויות חדשות ליישום אסטרטגיות יעילות (למשל באמצעות אפליקציות לטלפונים ניידים שמעודדות תרגול שליפה מרווח).

יש לכם ניסיון מוצלח מיישום של אסטרטגיות שליפה וריווח? חושבות לשנות משהו בדרכי ההוראה שלכן? מכירים טכנולוגיה שתומכת בתהליכי תרגול אפקטיביים ובהגברת המוטיבציה? נשמח מאוד לשמוע!

Carpenter, SK., Pan, SC & Butler, AC (2022) The science of effective learning with spacing and retrieval practice. Nature Reviews Psychology, 1-16.

הסקירה נכתבה ע״י: ד״ר אפרת פירסט, ראש צוות מחקר פדגוגיה דיגיטלית בערוץ המו״פ