איך ללמוד וללמד איך ללמוד?

ללמוד איך ללמוד – מרכישת ידע לאימוץ הרגלים טובים

אנחנו מכירים היום שורה של אסטרטגיות למידה יעילות, אשר יכולות לשפר בצורה דרמטית את איכות הלמידה, את פיתוח המיומנויות, את היכולת להשתמש בהם בטווח הארוך, ולהפוך לחלק בסל המיומנויות ללמידה עצמאית.

למרבה השמחה, הידע הזה נגיש – שני מקורות מאוד מוצלחים לרכישת ידע בנוגע לאסטרטגיות למידה הם הקורס הותיק והפופלרי בקורסרה "Learning how to learn" והגרסה העברית המעודכנת והמשודרגת "ללמוד איך ללמוד" בקמפוס IL.

החשיבות ברורה, והמידע קיים וזמין, אבל היישום לא פשוט כמו שהיינו אולי מקווים. ככל שאנחנו מבינות יותר את הממצאים ממדעי הלמידה מתבהר לנו שיש שני צדדים למטבע: מצד אחד –  יש אסטרטגיות למידה יעילות מאוד כמו דגש על תרגול מבוסס שליפה המבוצע במרווחי זמן. מצד שני – הטיות קוגניטיביות ורגשיות מקשות לעיתים קרובות וגורמות לרובנו להעדיף אסטרטגיות שבפועל הן הרבה פחות יעילות. התוצאה היא שקיים פער גדול בין רכישת הידע  לבין אימוץ הרגלי למידה טובים המבוססים עליו. הפער הזה, אינו יחודי לתחום אסטרטגיות הלמידה בלבד, והתופעה מוכרת לנו בהקשרי למידה רבים. יותר מכך, ברוב המקרים יש חשיבות גדולה לכך שאסטרטגיות הלמידה ילמדו במסגרת תחומי התוכן השונים ולא במנותק מהם – כך שיש פה נושא שרלוונטי ללמידה ולהוראה בכל התחומים ובכל הרמות. 

מדוע אנחנו לא בוחרים באסטרטגיות היעילות?

יש לכך כמה סיבות טובות:

• ראשית, התועלות של האסטרטגיות הללו ניכרות בדרך כלל רק בטווח הארוך. בטווח הקצר לרוב לא מרגישים את האפקט, וקשה לקבל החלטות על בסיס דברים שעדיין לא קרו.
• שנית, האסטרטגיות היעילות לרוב דורשות יותר מאמץ והתמודדות עם טעויות. למשל, לבחון את עצמנו במקום לקרוא שוב את הטקסט זה הרבה יותר יעיל אבל גם יותר מאתגר – קוגניטיבית וגם רגשית. 
• לבסוף, אנחנו נוטים להערכת יתר לגבי היכולות שלנו: לפעמים אחרי שלמדנו משהו בהיר ומובן אנחנו בטוחים שהבנו, אבל אם נבדוק נגלה שיש חוסרים. ואם הצלחנו לזכור משהו כעבור זמן קצר, אנחנו לפעמים שוגים לחשוב שהוא ישאר בזיכרון שלנו גם בהמשך (וזאת על אף שאנחנו מודעים לתהליך השכחה הטבעי).

כל אלו יחד גורמים לנו, ובוודאי ללומדות/ים צעירים יותר שנמצאים עדיין בתהליך רכישה של ידע ומיומנויות, שלא לבחור במה שיעזור לייעל את הלמידה: להצליח יותר ולחסוך זמן יקר.

אז מה עושים? שני חוקרים ומרצים אמריקאים בתחום הלמידה, McDaniel & Einstein , אפיינו בדיוק את האתגרים הללו. אף על פי שהם מלמדים קורסים ייעודיים להקניית אסטרטגיות למידה יעילות (תוך שילוב של תיאוריה ופרקטיקה), הם גילו שהסטודנטיות/ים שלהם אינם מיישמים את מה שלמדו בקורסים אחרים. למה? מהסיבות שהוזכרו למעלה.

לכן, הם בנו מודל בן ארבעה שלבים, המבוסס על ממצאי מחקר. הם מדגישים את הצורך לעבור דרך כל ארבעת השלבים על מנת לשפר את הסיכויים ליישום בפועל ולהביא לביסוס הרגלי למידה טובים. המודל הזה מעניין כי הוא רלוונטי כמעט לכל תחום – הרי כמעט בכל תחום למידה יש אתגר במעבר מידע ליישום וביסוס מיומנויות, והמודל נותן לנו קווים מנחים לעיצובי שלבי הלמידה החיוניים, שיעזרו ללומדות/ים לעמוד באתגרים.

מהם השלבים שהמודל מציע?

1. לדעת (KNOW)  – בתור שלב בסיסי הכרחי, חשוב לדעת מהן אסטרטגיות הלמידה היעילות, למה הן טובות (כולל הבסיס התיאורטי), ואיך מיישמים אותן נכון בהקשר האישי. הידע הזה חיוני כמובן, אבל לא מספיק, כדי לייצר נכונות ליישם חשוב לייצר חיבור יותר עמוק צריך גם: 
2. להאמין (BELIEVE) – הלומדות והלומדים צריכים להאמין בכך שהאסטרטגיות שנלמדו עובדות בשבילם. לעיתים קרובות, בגלל האתגרים שתוארו לעיל יחד עם החשיבה הרווחת שכל אחד מאיתנו לומד/ת בדרך אחרת וייחודית – לומדים נוטים לחשוב "הבנתי שזה טוב, אבל בשבילי, זה לא יעבוד, כי אני…". דרך טובה לקדם את האמונה שלהם היא לאפשר התנסות באסטרטגיה אשר תדגים קשר ישיר בין ההשקעה ובין התוצאה ותקדם תחושת מסוגלות.
3. לבצע (COMMITMENT)  – השלב הזה מתמקד במוטיבציה ליישם, כי גם אם יש הבנה, אמונה ותחושת מסוגלות, המהלך לא תמיד יוצא לדרך בפועל. צריך לעזור ללומדים וללומדות לגייס את המשאבים המנטליים לעשות משהו אחרת. יש מגוון דרכים לקדם מוטיבציה, אחת מהם היא לכלול את יישום האסטרטיגיה במסגרת הפעילות בשיעורים או במסגרת המשימות המלוות (למשל, שאלוני חזרה בפתיחת שיעור או במסגרת של משימה א-סינכרונית שכוללים שאלות על ידע שנרכש לפני שבוע, חודש או אפילו יותר). דרך נוספת, משלימה,  היא לתת משימות רפלקטיביות המדגישות את הערך של האסטרטגיה לעצמי – למשל לבקש לכתוב בקצרה כיצד האסטרטגיה מועילה במסגרת הלמידה  או החיים האישיים.
4. לתכנן קדימה (PLANNING) – אבל גם התנסות ממשית ומוצלחת לא תמיד הופכת שימוש באסטרטגיה טובה להרגל למידה טוב, כי יש מגוון אתגרים ואילוצים מבית "החיים עצמם". יצירת הרגל היא לא עניין פשוט וצריך לאפשר את התנאים לכך. אחת הגישות שנמצאה כיעילה לשם כך היא כתיבת תוכנית פעולה אישית – מתי, איפה ואיך אשתמש באסטרטגיה ולאיזה צורך. תוכנית כזאת גם מאפשרת מעקב עצמי או קבוצתי. 

לסיכום, כולנו מבינים את החשיבות של פיתוח אסטרטגיות למידה יעילות, הן חשובות תמיד, והיום בעידן הטכנולוגי שמנגיש לנו את הידע בכל כך הרבה דרכים, הן הכרח  ממש. השלבים הללו (או וריאציה שלהם) הם המפתח לפיתוח יכולות למידה עצמאיות, ויכולות יישום הידע בשדות הרלוונטיים. באותו הזמן, חשוב להבין איזה אתגר עומד לפנינו, ואיך עלינו לגשת אליו. על מנת לאפשר ללומדים וללומדות לעבור את כל ארבעת השלבים הללו, נדרש תכנון מוקפד ומושכל של מהלך הלמידה ושל סביבית הלמידה.

התובנות הללו מצביעות על התפקיד החשוב של נשות ואנשי מקצועות ההוראה והלמידה בעיצוב סביבות למידה ומהלכי למידה שיאפשרו רכישת מיומנויות ללומדות וללומדים עצמאיים.  אם אנחנו שואלים את עצמנו "של מי האחריות ללמידה?" הרי שהתובנות הללו מצביעות על כך שהאחריות של נשות ואנשי המקצוע נגמרת רק לאחר שתוכנן מסלול רב-שלבי המביא את הלומדות והלומדים לנקודה בה הם רכשו הרגל חדש, רק שם אפשר להעביר את המקל.