בשלוש השנים האחרונות אנחנו עדים למגמה של מעבר בעולם החינוך מגישה של “אוריינות דיגיטלית לגישה של “יכולות דיגיטליות”. במציאות הנוכחית בה תרחישים משתנים בצורה תכופה וכשירויות נדרשות משתנות ומתחלפות במהירות, מסתמנת מגמה של עדכון התפישה לעבר יכולות, זהו תהליך התפתחותי. ישנן לא מעט דוגמאות למסגרות עבודה בתחום החינוך שמגדירות את סט היכולות הדרושות כדי להתמודד עם מציאות משתנה. המשותף לכולן הוא המיקוד בהיבטים הוליסטיים של תהליכי למידה, הוראה והערכה במקום מיקוד בהיבטים פרטיקולריים ברי חלוף. כחלק ממהלך “מובילים דיגיטליים בפסגות” בחרנו במסגרת DigCompEdu של הנציבות האירופאית. הייחודיות של מסגרת זו היא העובדה שהיא בנויה בגישה חיובית, גמישה ואישית, היא מניחה שכל אחד יכול וצריך להרגיש בנוח באזור המתאים לו מבחינה מקצועית בסיטואציה הנוכחית וההתקדמות נובעת מתוך רצון אישי מקצועי ושיח עם בעלי העניין בארגון אליו הוא שייך.
לקבלת המאמר המלא מתורגם לעברית, לחצו כאן
