רבים שואלים אותנו האם פריצתה של ChatGPT לחיינו מסמנת את תחילת סופו של האדם החושב. האם מעתה והלאה אנחנו עתידים למצוא ולקרוא רק טקסטים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית, עם שלל היתרונות שבכך אבל בעיקר עם החסרונות.
האם נידונו מעתה לקרוא טקסטים כתובים להפליא, אך שבלוניים וחסרי מעוף? האם לא נזכה לראות עוד שגיאות כתיב מכוונות שמטרתן היא לסגנן את הטקסט ולתת לו את המגע האנושי והאישי של הכותב? ובמילים אחרות, האם זוהי מותה של היצירתיות?
האם מעתה כל הסטודנטים, כל הזמן, יעזרו בבינה מלאכותית כדי לבצע את המשימות הלימודיות והעבודות האקדמיות שהם צריכים לבצע? האם לא נאבד יכולות למידה בעקבות זה, או גרוע מכך לא נפתח אותן מלכתחילה? הם אנחנו צועדים לקראת עידן בו לומדים לא רוכשים ידע כי הבינה המלאכותית פשוט יודעת יותר מהר ויותר מדויק מהם?
אלו שאלות חשובות והן משמשות לנו כקריאת השכמה.
במצבה הנוכחי, הבינה המלאכותית היא מראה מלוטשת היטב של כל הישגיה של הבינה האנושית עד כה. מאחר שכלים כמו ChatGPT הם, בתיאור פשטני מאוד, לא יותר מאשר כלים סטטיסטיים המופעלים על כמות אדירה של טקסטים אנושיים לחלוטין, הם לא באמת מייצרים תוכן חדש אלא משקפים תכנים קיימים בקונטקסטים חדשים ובתמהילים שונים. התוכן שמתקבל הוא אמנם חדש במובן שלא תמצאו טקסט כזה מילה במילה בשום מקום באינטרנט, אבל את מקורות ההשראה מבחינת סגנון ושפה, תוכלו למצוא אם תחפשו מספיק. כלומר, כל הידע האנושי שניתן למצוא באופן חופשי באינטרנט, במאגרים פתוחים וככל הנראה גם בכאלה סגורים (ואם לא עכשיו, אז זה עניין של זמן והסכמים עסקיים), הופכים להיות כמעין קוביות לגו לשימושנו.
בצורה הישירה ביותר נאמר – אם כלי בינה מלאכותית יהפכו להיות לכלים שמשמשים את הלומדים שלנו בעיקר כדי לעבוד בשבילם ולהפיק תוצרים שהם לא יודעים איך לעשות אותם ומה כרוך בהכנתם, אז אנחנו כאנשי חינוך כשלנו כישלון חרוץ ואנחנו האשמים העיקריים בכך. כישלון דומה כבר נחלנו במערכת החינוך בישראל כאשר שיערנו, בצורה שגויה להפליא ואף טרחנו לצטט את הטעות הזו שוב ושוב, כאשר טענו שהדור הנוכחי נולד לתוך העולם הדיגיטלי ובקיא בו ולכן אין צורך ללמד אותם איך להשתמש בכלים דיגיטליים. ילידים דיגיטליים קראנו לזה. אבל הטענה הנאיבית הזו אינה נכונה כמובן, ורבים מבני הדור הנוכחי אינם בעלי כשירות מספקת לעשות שימוש בכלים דיגיטליים שאינם פשוטים לשימוש ועם ממשק משתמש מאוד נגיש (מה שגורם למלחמת חימוש של ממשקי משתמש, לעיתים קרובות על פני שימושיות אמיתית – רודפים אחרי הנוצץ במחשבה שכל הנוצץ זהב הוא).
כעת עלינו לוודא שאנחנו לא עושים את אותה הטעות שוב. ילדים, בני נוער, סטודנטים צעירים וגם בוגרים המשולבים כבר בעולם התעסוקה לא מכירים את תחום הבינה המלאכותית. הם בהחלט עושים שימוש בבינה מלאכותית, אבל הם רובם לא מבין לעומק את התועלות הטמונות בה. זה התפקיד שלנו לצאת איתם למסע שבסופו הם יהיו יכולים לעשות בכלים כמו ChatGPT שימוש נבון. זה התפקיד שלנו לחקור את האפשרויות ולשלב אותן כבר עכשיו בתהליכי ההערכה, הלמידה וההוראה. זה התפקיד שלנו לוודא שדווקא בעידן זה, נפתח ביתר שאת מיומנויות אקדמיות של לומדים כדי שהם יוכלו להיעזר בבינה מלאכותית כדי לייצר יותר ערך ויותר ידע, תוך כדי שהם מפקחים עליה ומעמיקים באמצעותה את התוצרים שהם מפיקים. זה התפקיד שלנו לוודא שככל שההשקעה בבינה המלאכותית גדלה (הערכות עדכניות מדברות על 70 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2025), ככה ההשקעה בבינה האנושית גדלה גם כן – ואף בצורה חדה יותר.
