ראש בראש: משימות כתיבה בעידן של מכונות כותבות

פיתוח מיומנויות כתיבה בכל הדיסציפלינות בעידן של מכונות כותבות

בשבועות האחרונים, הרבה נכתב על ההזדמנויות והסכנות הטמונות בפיתוחים החדשים של כלי האינטליגנציה המלאכותית, ועל היכולות המדהימות שלהם שממשיכות להתפתח ולהפתיע.

היכולות הללו מעוררות בנו רגשות מעורבים, והמשימה שלנו היא להבין איך הרגשות המעורבים הללו מניעים אותנו לעשיה, שתממש את ההבטחה ותתגבר על הסכנות.

נתמקד כאן בשאלה: איך משפיעות אינטליגנציית הכתיבה המלאכותית (כמו ChatGPT)  על היכולת של מורים, מורות, מרצים ומרצות, לפתח יכולות של כתיבה וחשיבה בקרב הלומדות והלומדים שלנו?

נפעמנו מהיכולת של ה-ChatGPT לכתוב חיבורים בכל אורך רצוי ובכל סגנון רצוי, לכתוב שאלות, לכתוב סילבוסים, מכתבי המלצה, לענות על שאלות ולנסות לפתור דילמות. התוצאות המתקבלות טובות להדהים, גם אם רחוקות מלהיות מושלמות (בינתיים) ,ושאלנו את עצמנו בבהלה מהולה בניצנים של יצירתיות, איך אנחנו אמורים להתמודד עם היכולות החדשות הללו כדי לשמור על רמת ההוראה והלמידה ואף לשפר אותן?

הכיוונים היצירתיים מושכים אותנו קדימה ולמעלה: אין עוד טעם לבקש מלומדים לסכם, הרי התוכנה עושה זאת טוב מהם, חייבים לשאוף במעלה הפירמידה ולהתמקד במשימות שמדגישות הערכה, קריאה ביקורתית, שיתופי פעולה יצירתיים, ועוד…

לשאוף למעלה זו התחלה מעולה, וכמה טוב שהצורך מתחדד. אבל לשאוף זה קל, השאלה היא איך במו ידינו סוללים את הדרך למעלה, וגורמים לדור ההמשך לצעוד בה, ואז להמשיך לסלול. אז גם אם המטרה שלנו ברורה, עדיין נותר לענות על השאלה – איך מגיעים לשם?

שלוש נקודות מרכזיות לגבי פיתוח יכולות הכתיבה, ודרכים ליישם אותן בהוראה, בלמידה ובהערכה:

הפירמידה של בלום היא סולם, לא סקאלה 

כולנו כאנשי החינוך מכירים את הפירמידה של רמות החשיבה של בלום בלום, וכולנו יודעים איך היא עוזרת לנו לכוון גבוה ולא להסתפק במשימות ברמות הנמוכות בלבד. ברור לנו גם שהצורך הזה מתחדד לנוכח המציאות. אבל למעשה, חשוב להזכיר לעצמנו שהמסר המרכזי של הפירמידה הוא שכדי להגיע לשלב גבוה עלינו לעבור דרך כל השלבים הקודמים, כמו טיפוס בסולם. לכן, זאת תהיה טעות "לוותר" או "לדלג" על השלבים הנמוכים, כמו מענה על שאלות הבנה או כתיבת סיכום של החומר שנלמד. אם נוותר על השלבים הללו, לא נוכל לצפות שהלומדים ישיגו את הרמות הגבוהות יותר "יש מאין".

מה אפשר לעשות?

הופכים את הכתיבה לתהליך, במקום משימה להגשה: לא מוותרים על שלבי למידה מוקדמים, ונותנים להם את המקום המתאים להם: שלבי ביניים חיוניים בדרך ליעד. ככאלה הם יתוכננו בדרך כלל כמשימות הערכה מעצבת בכיתה או בבית עם ציון 'בסיכון נמוך', או בלי ציון בכלל.

אפשר למשל להקדיש זמן בשיעור למשימות כתיבה – זאת הזדמנות לכתוב טיוטה אישית, להיעזר בחברים ובמורה, לחלוק רעיונות ולהתחיל משהו משלהם. המעורבות המוקדמת עוזרת למנוע דחיינות וליצור מחויבות למשימה. כתיבה היא תהליך מורכב, והתחלת כתיבה קשה מבחינה מנטלית – יש פה הרבה סיבות טובות להעביר את התהליך לכיתה, סביבה שיוצרת תמיכה, מעורבות וממחויבות לתוצר אותנטי.

בבית, אפשר להעזר בכלים שונים, ביניהם ,ChatGPT  לשיפור היבטים שונים, כמו דקדוק וסגנון, ולהעזר במגוון רחב של דוגמאות כדי ללמוד.

כתיבה היא חשיבה 

יכולת החשיבה האנושית היא מדהימה, אבל יש לה גם מגבלות ברורות, יש גבול למספר הרעיונות שאנחנו יכולים להחזיק בו-זמנית, לפרק הזמן שאנחנו מסוגלים לחשוב מבלי שדעתנו מוסחת. הכתיבה היא הדרך הטובה ביותר להעמיק ולהרחיב את החשיבה, היא אפשרות לחשוב מחוץ למוח, תוך שימוש בעזרים חיצוניים, ושימוש בציר זמן בצורה לא רציפה. זוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר שנוכל להעניק ללומדים, שהעתיד צופן להם עיסוק במקצועות שרק יהפכו למורכבים יותר. קריאה וכתיבה אלו מיומנויות שערכן רק עולה בסל הכלים המקצועי.

נכתב ע״י: ד״ר אפרת פירסט, ראש צוות מחקר פדגוגיה דיגיטלית בערוץ המו״פ